כנס מחזורים

החודש עברנו דבר שרק אנשי מושב ותיקים יכולים להבין אותו. הכוונה לפגישת המחזור שסגרה את שנת חגיגות השמונים, שהייתה שנה מעניינת בפני עצמה. הפינלה של השנה הייתה פגישת המחזורים שהחלה בבית הקברות שם זכינו להגיד תודה ולהזכיר לטובה את דור המייסדים, ההורים שלנו וההורים של חברינו השכנים. היה מאוד מרגש לגשת לקברי ההורים שלנו ולראות את הדגלים של המושב בהם הופיע בגדול המספר 80.

הורים ושכנים יקרים, אתם הבאתם אותנו לרגע הזה. לולא אתם שבאתם ובניתם ועשיתם לא היינו אנחנו זוכים לעמוד כאן במושב לתפארת ולהודות לכם על השנים הקשות שעברתם כאן.

הטקס עצמו היה חוויה פשוט מדהימה. הרב זמל בנאומו השוטף שהעלה זיכרונות מילדותנו, ה"קדיש" שאמר יאיר אלוני בקולו המרטיט ודברי שאר המשתתפים בטכס ריגשו מאד. זה היה טקס מכובד ונאה ואני שמחה שזכיתי לומר יחד עם המשתתפים האחרים תודה למייסדים. אחר כך עברנו למפגש ליד בית העם, שם זכינו לפגוש חברים מלפני חמישים ושישים שנים, להעלות זיכרונות עם אנשים שכמעט שכחנו את קיומם ולשמוח שהם כאן לידנו. כמו, למשל, הבנות של ברומברגר הסנדלר שתפר נעלים ליד הרפת של ההורים שלי, יהודה גבאי שהזכיר לי, לא נעים להיזכר (ואולי דווקא כן) שהיה מציץ לי במקלחת כשהיינו בני 16, ואיך היינו סוחבים ענבים ומישמיש זה מזה. וזמירה וטובה ואראלה וכולם כולם שבאו לראות, להתנשק, לחבק ולהיזכר. אפשר לספר ולספר עד אין סוף, חבל שהערב נגמר והיינו צריכים להיפרד. ומי יודע אם נשוב להיפגש.

ברצוני לומר תודה רבה מקרב לב לכל המארגנים והאנשים שאכפת להם, שחיפשו וצלצלו והשיגו את אנשי המושב שגרו כאן, שריכזו את ילדי המחזורים לפי השנתונים. תודה על ערב מרגש וישר כח.

עמליה אזרבה (רוס) , בעקבות כנס מחזורים 2010